אנחנו מלווים אזרחים ישראלים המבקשים להביא הורה זר להתגורר עמם בישראל.
נזכיר כאן שני מסלולים נפרדים לחלוטין, כל אחד עם תנאים, נוהל וגורם מזמין שונים:
מסלול "הורה קשיש ובודד" (המיועד להורה שנותר ללא כל תמיכה משפחתית בחו"ל)
מסלול "הורה של חייל" (המיועד להורה של חייל/ת בשירות סדיר).
שני המסלולים דורשים היערכות מדוקדקת מראש, קושי נפוץ הוא כאשר ההורה מגיע כתייר או שביקשו להזמין אותו לביקור, לפני שהתיק מוכן ומבוסס, מה שעלול להוביל לדחיית הבקשה ולדרישת יציאה מהארץ.
זהו מסלול הומניטרי חריג להסדרת מעמד, לא זכות אוטומטית. נטל הוכחת העמידה בתנאים מוטל על המבקשים.
יש להגיש את הבקשה באופן מקוון.
המסלול מיועד לאב שגילו 64 ומעלה או לאם שגילה 62 ומעלה, שהם "הורה קשיש ובודד".
כלומר, שאין להורה ילדים נוספים, בן/בת זוג בחו"ל, או תלויים שחיים עמם, יש להוכיח "בדידות מוחלטת".
ניתן להסדיר מעמד להורה אחד בלבד מכוח נוהל זה.
תנאי מרכזי: בדידות מוחלטת
כאשר להורה הזר יש ילדים נוספים פרט לישראלי, נטל ההוכחה בדבר ניתוק הקשר המוחלט עמם מוטל על המבקשים. תצהירים בעניין זה חייבים להיות מגובים במסמכים אובייקטיביים. ככל שההורה אינו עומד בתנאי ה"בדידות" במלואו, אך קיימים טעמים הומניטריים נוספים לפי שיקול דעת מנהל הלשכה, ניתן להעביר את הבקשה לבחינת ועדה הומניטרית בין-משרדית לפי נוהל 5.2.0022.
מסלול האשרות בתהליך, תלוי בגיל ההורה במועד ההגשה:
שלב ב' | שלב א' | קבוצת גיל בעת ההגשה |
|---|---|---|
ב/1 "הורה קשיש" עד הגעה לגיל 65/67, ולאחר מכן הארכה נוספת של שנתיים | ב/2 "הורה קשיש" לשנה, ניתנת להארכה עד לתקופה מצטברת של 27 חודשים | אם 62–65 / אב 64–67 |
— | ב/1 "הורה קשיש" לשנתיים (שנה בכל הארכה) | אם/אב 65/67 ומעלה |
— | ב/1 "הורה קשיש" לשנה | 70 ומעלה |
— | א/5 (ישירות, ללא שלבי ב/2 או ב/1) לשנתיים | 75 ומעלה |
חשוב: אם ההורה שוהה בישראל שלא כדין מעל 6 חודשים במועד הגשת הבקשה, הבקשה תידחה באופן אוטומטי וההורה יידרש לצאת מהארץ. רק לאחר היציאה ניתן להגיש בקשה חדשה. זו אחת הטעויות המסוכנות והשכיחות ביותר.
דרישות נוספות:
דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות, תעודת לידה מאומתת, תעודה עדכנית (עד חצי שנה) על מצב אישי, תעודת יושר עדכנית (תוקפה חייב להיות חצי שנה מיום שהונפקה), תצהיר ההורה כי אין לו ילדים נוספים בחו"ל, מכתבי הסבר של ההורה והמזמין, והתחייבות מפורשת של המזמין לדאוג לצרכי ההורה ולביטוח בריאות בתוקף. הורה שהוא אזרח חבר המדינות (חב"מ) מופנה לחוות דעת של לשכת הקשר "נתיב".
מסלול הסדרת מעמד זה, מיועד להורה ביולוגי המתגורר בחו"ל של חייל/ת אזרח/ית ישראלי/ת המשרת/ת בשירות סדיר והוא רוצה לחיות לצידם בישראל.
תנאי הזכאות: החייל השלים לפחות 12 חודשי שירות מתוך שירות מתוכנן של מעל 18 חודש.
ניתן להגיש את הבקשה גם לאחר סיום השירות הסדיר, למשך תקופה יחסית למשך השירות בפועל, עד תקרה של 64 חודשים ממועד הגיוס.
מסלול האשרות בתהליך:
תקופה / תנאי | שלב |
|---|---|
עד 3 חודשים | אשרת כניסה ורישיון ב/2 |
לשנה, ניתנת להארכה עד לתקופה מצטברת של 4 שנים | רישיון תושב ארעי א/5 |
לאחר 4 שנים באשרת א/5, לבקשת ההורה | תושבות קבע (נוהל 5.2.0023) |
לאחר שנה כתושב קבע , פטור מוויתור על אזרחות קודמת
| התאזרחות עצמאית (נוהל 4.4.0001) |
התאזרחות ההורה לחייל, אינה מותנית בוויתור על אזרחותו הקודמת, בשונה מהכלל הרגיל החל במרבית מסלולי ההתאזרחות. הרחבה על מסלולים אלה ניתן לקרוא בעמוד "התאזרחות תושב קבע"
בנוסף, ההורה אינו יכול לזכות מכוחו קרובי משפחה נוספים בכל רישיון ישיבה או אזרחות, ההורה חותם על הצהרה מפורשת בעניין זה מול קונסול ישראל בחו"ל.
הארכת הרישיון מותנית בהמשך השירות הצבאי הסדיר של החייל; אם החייל לא השלים את שירותו מסיבות של הרשעה, השתמטות או עבירות משמעת חמורות, לא יינתן ולא יוארך מעמד להורה.
לעומת זאת, שחרור מטעמי מחלה או חבלה שאירעו עקב השירות (שלא כתוצאה מהתנהגות חמורה) נחשב "השלמת שירות" לצורך הנוהל, וההורה ממשיך להיות זכאי.
הבקשה מוגשת בנוכחות אישית של החייל בלשכת רשות האוכלוסין באזור מגוריו, לא באזור מגורי ההורה.
הורה שקיבל מעמד ומתכנן נסיעה לחו"ל חייב להצטייד מראש באשרת כניסה חוזרת, אחרת רישיונו פוקע עם היציאה. פירוט בעמוד "אשרת כניסה חוזרת".
במסלול הורה קשיש: לא; ניתן להסדיר מעמד להורה אחד בלבד מכוח הנוהל.
במסלול הורה לחייל ניתן להגיש בקשה עבור שני ההורים, אך כל בקשה נבחנת בנפרד ובאופן עצמאי.
אם חלפו למעלה משישה חודשי שהייה שלא כדין במועד הגשת הבקשה, הבקשה תידחה אוטומטית וההורה יידרש לצאת מהארץ. מומלץ מאוד לפנות לייעוץ לפני שההורה מגיע לישראל, ולא אחרי.
במסלול הורה לחייל לא, קיים פטור מפורש.
במסלול הורה קשיש כן, בכפוף לתנאי ההתאזרחות הרגילים, אלא אם חל פטור ספציפי.
ניתן להגיש ערר פנימי בתוך פרק הזמן הקבוע בנוהל, ולאחר מכן ערר לבית הדין לעררים ובהמשך עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
צרו איתנו קשר לבחינת המקרה שלכם ולליווי מקצועי במסלול המתאים להורה שלכם.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם