כאשר אדם אינו עומד בקריטריונים של אף מסלול מוגדר אחר (הסדרת מעמד לבני זוג, הורה קשיש, מבקש מקלט וכדומה), אך קיימות בעניינו נסיבות מיוחדות, ניתן לפנות בבקשה למעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים, מסלול המהווה "רשת ביטחון" אחרונה, ולא זכות אוטומטית.
אנחנו מלווים לקוחות בייעוץ במקרים מיוחדים ומורכבים, בהכנת בקשות מסוג זה ובניסוח הטיעון ההומניטרי באופן שממקסם את סיכויי ההצלחה מול הרשות.
המסלול מיועד למי שאינו עונה לקריטריונים של נוהל ייעודי אחר, אך טוען לנסיבות מיוחדות המצדיקות מתן מעמד לפנים משורת הדין.
דוגמאות נפוצות:
כל מקרה נבחן לגופו, אין רשימה סגורה של עילות מוכרות אולם קיימת פסיקה של בתי המשפט עליה ניתן להסתמך.
ככלל, מבקש שקיבל בעבר החלטת סירוב סופית (לרבות פסק דין שהותיר את הסירוב על כנו), בקשתו החדשה מטעמים הומניטריים תיבחן רק לאחר שיצא מישראל. במקרים חריגים ניתן להיוועץ במנהל המרחב לגבי חריגה מכלל זה.
זו נקודה קריטית שדורשת ליווי משפטי לפני כל צעד.
לאחר בדיקת הלשכה וריאיון לבירור הנסיבות הנטענות, הבקשה מועברת למנהל תחום הוועדה ההומניטרית במטה מינהל האוכלוסין, שיכול לפעול באחת משלוש דרכים:
יש חשיבות רבה להגשת בקשה מנוסחת כנדרש הנשענת על ראיות ומסמכים המבליטים את הטיעון ההומניטרי, שכן הבקשה עלולה להידחות על הסף (ללא העברה למטה) במקרים הבאים:
תנאי | שלב |
|---|---|
ב/2, ב/1, א/2 (או א/5 בכפוף לאישור מנהלת האגף), בהתאם להחלטה. | רישיון ראשוני |
לאחר 48 חודשים (4 שנים) ברישיון ב/1 הומניטרי | שדרוג לרישיון תושב ארעי א/5 |
לאחר שהות רצופה של 10 שנים לפחות באשרת א/5 | תושבות קבע |
בהתאם לנוהל, במידה ונדחתה הבקשה ההומניטרית בשלב הראשוני, ניתן להגיש ערר פנימי תוך 21 ימים מיום שהתקבלה ההחלטה. הערר מוגש ללשכה שבה נמסרה ההחלטה.
על החלטת הועדה הבינמשרדית יש להגיש "ערר לבית הדין לעררים" (הדן בעניינים אלה בירושלים).
בן/בת משפחה שהם תושבי יהודה, שומרון או רצועת עזה, וכן אזרחים או תושבים של מדינות המנויות כמדינות עוינות, אינם נכנסים למסלול ההומניטרי הכללי המתואר לעיל, אלא כפופים למסגרת נפרדת לחלוטין על פי סעיף 7 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).
מכוח סעיף זה, שר הפנים רשאי, מטעמים הומניטריים מיוחדים ובהמלצת ועדה מקצועית ייעודית, לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל למי שבן/בת משפחתם (בן/בת זוג, הורה או ילד) שוהים כדין בישראל.
קיומו של קשר משפחתי או זוגי בישראל אינו מהווה כשלעצמו "טעם הומניטרי מיוחד" ועל כן ניסוח הטיעונים המשפטיים והצגת הראיות לתמוך בבקשה מחייבים הבנה עמוקה בתחום.
מדובר בהליך מורכב ורגיש הדורש בחינה פרטנית מעמיקה.
שיקול הדעת הנתון לשר בעניין זה רחב ביותר, במידה והבקשה נדחית, יש להגיש "עתירה מנהלית לבימ"ש מחוזי" (ולא ערר לבית הדין לעררים).
למשרדנו ניסיון בתחום זה והצלחות.
בקשות במסגרת זו נדונות בוועדה המקצועית שהוקמה מכוח סעיף 7 להוראת השעה, בהתאם לנהליה.
לא. מדובר בבחינה פרטנית ובשיקול דעת רחב של הרשות, ולכן ליווי מקצועי בהכנת הבקשה חשוב במיוחד.
משתנה מאוד בהתאם למורכבות המקרה ולצורך בדיון בוועדה המלאה.
מסלול הרישיונות לאחר אישור עשוי להימשך שנים רבות עד למעמד קבע.
ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום, ולאחר מכן ערר לבית הדין לעררים.
יש נסיבות שמחייבות הגשת עתירה מנהלית לבימ"ש מחוזי.
צרו איתנו קשר לבחינת המקרה שלכם ולליווי מקצועי בהגשת בקשה מטעמים הומניטריים.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם
