כשההליכים בתוך רשות האוכלוסין מוצו, הכתובת היא בית הדין לעררים, ערכאה שיפוטית ייעודית הדנה בהחלטות הרשות בענייני כניסה לישראל, אשרות ורישיונות ישיבה. ערר לבית הדין הוא הליך משפטי לכל דבר, עם כתבי טענות, דיונים וצווי ביניים, והמועד להגשתו קצר: 30 יום. המשרד מייצג עוררים בבתי הדין ברחבי הארץ.
בתי הדין לעררים הוקמו מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ופועלים ברחבי הארץ בארבעה מותבים: ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. הדיינים הם משפטנים הכשירים להתמנות לשופטי שלום, ובסמכותם לבטל החלטות של הרשות, להחזירן לדיון מחודש וליתן צווי ביניים.
הגשת ערר כשלעצמה אינה מעכבת אוטומטית הרחקה או דרישת יציאה. לשם כך מוגשת לבית הדין בקשה לצו ביניים, סעד דחוף המורה לרשות להימנע מהרחקה או לשמר את המצב הקיים עד להכרעה. בקשות אלה נדונות במהירות, לעיתים בתוך שעות. איכות הניסוח והתיעוד מכריעה.
על פסק דין של בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (פירוט בעמוד "עתירה מנהלית לבימ"ש מחוזי").
תלוי במורכבות ובעומס המותב: מחודשים ספורים ועד יותר משנה. סעדים דחופים (צווי ביניים) נדונים במהירות רבה.
החוק אינו מחייב ייצוג, אך מדובר בהליך שיפוטי עם כללי סדר דין ופסיקה ענפה. את עובדות הערר יש לאמת בפני עו"ד בתצהיר. ערר, שנוסח לקוי עלול להידחות על הסף ולסגור את הדלת גם לערכאות הבאות. בנוסף, דחיית ערר עלולה לחייב את מגישו בתשלום הוצאות.
קיבלתם החלטה סופית מהרשות? צרו קשר מיד, 30 הימים קצרים משנדמה.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם
