לצד מסלולי ההתאזרחות הרגילים המוגשים ביוזמת המבקש, מקנה חוק האזרחות לשר הפנים סמכות להעניק אזרחות ישראלית ביוזמתו, במקרים חריגים, בין היתר כאשר אדם תרם תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל. מדובר במסלול נדיר ובשיקול דעת רחב של השר, ולא בזכות שניתן לתבוע.
הבסיס החוקי: סעיף 9 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המסמיך את שר הפנים להעניק אזרחות בנסיבות מיוחדות. בין הקטגוריות שהוכרו לאורך השנים: חסידי אומות העולם, לוחמים דרוזים שלחמו לצד "ההגנה" במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח וספורט בעלי הישגים יוצאי דופן, ומי שתרמו תרומה משמעותית למדינה, לביטחונה או לכלכלתה. מקרים כאלה מסוקרים מעת לעת בתקשורת, בין היתר סביב הענקת אזרחות לספורטאים המשחקים בנבחרות ישראל.
לקטינים קיימים נהלים ייעודיים להענקת אזרחות (נהלים 4.5.0001 עד 4.5.0003); בבגירים ההחלטה פרטנית ונתונה לשיקול דעת השר.
במסלולי ההתאזרחות הרגילים (תושב קבע, בן/בת זוג, חייל בודד) המבקש הוא זה שיוזם את הבקשה ומוכיח עמידה בתנאים קבועים בחוק. במסלול ההענקה, לעומת זאת, ההחלטה נתונה כולה לשיקול דעת המדינה, ואין קריטריונים פורמליים שניתן "לעמוד בהם" מראש.
ניתן לפנות בבקשה מנומקת, אך ההחלטה כולה נתונה לשיקול דעת שר הפנים, אין הליך של "עמידה בתנאים" מובטח כמו במסלולי ההתאזרחות הרגילים.
בהתאזרחות רגילה המבקש מוכיח עמידה בתנאים קבועים בחוק; בהענקה, המדינה פועלת ביוזמתה ולפי שיקול דעתה, בדרך כלל בעקבות תרומה חריגה.
צרו איתנו קשר לבחינת האפשרויות המתאימות למקרה שלכם.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם
