זכאי שבות שנמצא כבר בישראל (למשל באשרת תייר ב/2) ולאחר בואו הביע רצון להשתקע בה, רשאי לקבל תעודת עולה בעודו בישראל, ללא צורך לצאת מהארץ ולפתוח בהליך מחדש בנציגות בחו"ל. אנחנו מלווים לקוחות בהכנת הבקשה, בריכוז המסמכים הנדרשים ובטיפול במקרים שבהם עולה שאלה לגבי הזכאות.
לצד קבלת מעמד עולה מלא, זכאי שבות שאינו בטוח בהחלטתו יכול לבחור באשרת א/1 (עולה בכוח), המאפשרת לבחון התיישבות בישראל עד שלוש שנים לפני החלטה על עלייה מלאה (להרחבה ראו מאמר "אשרת א/1 (עולה בכוח)").
חוק השבות מקנה זכאות לעלייה ליהודי (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), לילד ולנכד של יהודי, לבן/בת זוג של יהודי, ולבן/בת זוג של ילד או נכד של יהודי, למעט מי שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
זכאות מכוח חוק השבות (למעט גיור) נקבעת על ידי הסוכנות היהודית, עבור אזרחי מרבית מדינות העולם, או על ידי "נתיב" עבור אזרחי מדינות חבר העמים. זכאות מכוח גיור נקבעת ישירות על ידי רשות האוכלוסין. הרשות רשאית לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים מעבר לרשימה שלעיל, לפי דרישת הסוכנות או נתיב.
מבקש ששוהה בישראל מעל חצי שנה, תישלח שאילתה למשטרה (מד"פ) לבירור עבר פלילי, ביטחוני ומידע מודיעיני. הלשכה בודקת גם רישום קודם במערכות הרשות (כניסות ויציאות, סירובים או אישורים קודמים, האם קיים כבר תיק/מספר זהות פעיל). התברר שהמבקש כבר אזרח או תושב קבע, הבקשה לעולה תידחה.
נמצא שהמסמכים חסרים או אינם תקינים, תימסר למבקש רשימה בכתב להשלמה תוך 45 יום, שניתנת להארכה בעד 45 יום נוספים לפי שיקול דעת מרכז האשרות בלשכה. לא הושלמו המסמכים במועד, הבקשה תידחה על הסף מחוסר שיתוף פעולה, בציון הזכות לערר פנימי.
כאשר רק אחד מבני זוג נשואים מבקש לעלות (עם או בלי ילדים), ניתן לאשר עלייה מפוצלת רק לבן/בת הזוג הזכאי/ת מלידה, בכפוף למכתב הסבר על כוונת ההשתקעות ועל הנסיבות שבגינן שאר בני המשפחה אינם מצטרפים. עלה זכאי מלידה עם ילדיו הקטינים, נדרשת הסכמת ההורה השני, חתומה בפני קונסול או עובד הלשכה. זכאי מלידה גרוש המבקש לעלות עם ילדיו הקטינים, נדרשת הסכמת ההורה הנוסף לעלייה ולקבלת מעמד קבע, או פסק דין מאומת ומתורגם המעניק אפוטרופסות בלעדית.
החוק קובע סייגים מסוימים לזכאות (סעיף 2(ב) לחוק השבות), שבהם ההחלטה הסופית נתונה לשר הפנים באופן אישי ובלעדי, לא ללשכה. סייגים אלה נוגעים למקרים של סיכון לבריאות הציבור, עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור, פעולה נגד העם היהודי, או סיכון לביטחון המדינה. בכל אחד מהמקרים הללו נאסף מידע מלא (חוות דעת רפואית, תיעוד משפטי, עמדות גורמי ביטחון) ולעיתים נערך ריאיון מעמיק בלשכה לפני שהתיק מועבר להחלטת השר. בנוסף, מבקש שלגביו עולה מידע בהתאם לסעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל (פרסום קריאה לחרם על ישראל או התחייבות להשתתף בו; הכחשת השואה או הכחשת טבח 7 באוקטובר 2023; תמיכה בהעמדת אזרחים ישראלים לדין בבית דין זר או בין-לאומי בשל פעולות במסגרת שירותם הצבאי או הביטחוני), תיקו מועבר לבחינת דסק זכאות במטה מינהל האוכלוסין.
חוסר זכאות "רגיל" (לא מכוח אחד הסייגים לעיל), ההחלטה בסמכות מנהל הלשכה. נמצאה עילה מכוח סייגי חוק השבות, הסמכות הבלעדית לסרב נתונה לשר הפנים, והתיק מועבר לבחינת מנהלת אגף אשרות ומעמד. סורבה הבקשה, יימסר למבקש מכתב מנומק בכתב, בציון דרישת יציאה מישראל תוך 30 יום וזכות להגשת ערר פנימי (נוהל 1.6.0001). נדחה הערר, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי (ראו עמוד "עתירה מנהלית לבימ"ש מחוזי") בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
אושרה הזכאות, מוזמן המבקש ללשכה עם דרכונו הזר וכלל המסמכים המקוריים (בשלב זה אין דרישה שהדרכון יהיה עדיין בתוקף). הלשכה מנפיקה מדבקת עולה על טופס הבקשה ועל הדרכון הזר, פותחת תיק אדם חדש, ומנפיקה למבקש תעודת זהות ראשונה. מכוח חוק השבות וחוק האזרחות, מעמד עולה מזכה בדרך כלל באזרחות ישראלית. שאלה נפוצה בהקשר זה נוגעת למועד קבלת הדרכון הישראלי הראשון (להבדיל מתעודת הזהות), נושא זה מוסדר בנוהל נפרד, ומורחב במאמר ייעודי באתר.
הבקשה למעמד/אשרת עולה עצמה פטורה מתשלום אגרה. עם זאת, ככל שניתן למבקש רישיון ביניים לפי חוק הכניסה לישראל (למשל בזמן בחינת הבקשה), רישיון זה כפוף לאגרה לפי לוח האגרות הרגיל.
לא, ככלל. מי שנמצא בישראל כדין וטוען לזכאות שבות יכול להגיש את הבקשה ישירות בלשכת רשות האוכלוסין. חריג: מי שכבר קיבל בעבר החלטה או פסק דין המורים על יציאתו מישראל, עליו לצאת ולהגיש בחו"ל.
תלוי בעיקר בזמן התשובה מהסוכנות היהודית או מנתיב, ובשאלה האם עולה צורך בבירור נוסף (רפואי, ביטחוני או פלילי).
לא בהכרח. הרשות בוחנת שורת שיקולים (חומרת העבירה, מועדה, תדירותה, זמן שחלף מאז) ומפעילה שיקול דעת. בסמכות שר הפנים בלבד להכריע בעניין, לא בסמכות הלשכה.
צרו איתנו קשר לבחינת זכאותכם וליווי מקצועי בהגשת הבקשה לשינוי מעמד.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם
