על חלק מההחלטות הניתנות במסגרת הליכי הסדרת המעמד והאזרחות אין להגיש ערר אלא עתירה מנהלית, המוגשת לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. למשל, כאשר הוגשה בקשה מטעמים חריגים על פי ס' 7 חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) לוועדה מקצועית הומניטרית ולאחר המלצתה לשר הפנים, רוצים לערער על החלטתו, עתירות בענייני אזרחות ושבות וערעורים מנהליים על פסקי דין של בתי הדין. אלה הליכים מורכבים, עם דרישות סף קפדניות ומועדים קצרים, שבהם מתמודדים ישירות מול פרקליטות המדינה. המשרד מייצג עותרים בבתי המשפט המחוזיים בסוגיות רגישות ומורכבות.
המועד: 45 יום, ובלי שיהוי
עתירה מנהלית מוגשת ללא שיהוי ולא יאוחר מ-45 יום מיום שההחלטה פורסמה או נמסרה לעותר, לפי המוקדם (תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). עמידה במועדים היא הכרחית ומחייבת היערכות נכונה.
לצד העתירה ניתן לבקש צו ביניים, למשל עיכוב הרחקה, הקפאת דרישת יציאה או שימור מעמד קיים עד להכרעה. בקשות דחופות נדונות במהירות.
שאלה של סמכות וסדר דין, ענייני כניסה, אשרות ורישיונות ישיבה נדונים ככלל בבית הדין לעררים; ענייני אזרחות ושבות, בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי; על פסק דין של בית הדין מגישים ערעור מנהלי, לא עתירה.
אגרת בית משפט בהתאם לתקנות, בנוסף לשכר טרחה של ייצוג משפטי. חשוב לדעת, עתירה שתידחה עלולה לגרור גם חיוב בהוצאות המדינה.
צרו קשר לבחינת המסלול המשפטי הנכון, לפני שהמועדים חולפים.
מאת: עו״ד מאיה וייס־טמיר, מגשרת ונוטריון, בעלת למעלה מ־20 שנות ניסיון בדיני הגירה, כניסה לישראל וייצוג בהליכים משפטיים.
עודכן לאחרונה: יולי 2026.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם
